שיבלי נ' שומרה חברה לביטוח בע"מ - פסקדין

פסק דין

לפניי תביעה קטנה לתשלום פיצוי בסך 31,000 ₪ בגין נזקים שנגרמו לתובע, לטענתו, כתוצאה מפתיחת תיק הוצאה לפועל כנגדו על ידי הנתבעת, זאת ללא הצדקה.

תמצית טענות הצדדים:

1.לטענת התובע, ביום 3.10.10 פתחה המשיבה תיק הוצאה לפועל כנגדו וזאת במרמה או ברשלנות. לטענתו הוא פנה מספר פעמים הן לנתבעת והן ללשכת ההוצל"פ לסגור את התיק, וזאת במשך מספר חודשים, אולם הנתבעת לא התייחסה לכך עד שלבסוף הודתה בטעותה וסגרה את תיק ההוצל"פ. בגין פתיחת תיק ההוצל"פ, טוען התובע, כי נגרמו לו נזקים כספיים כתוצאה מביטול ימי עבודה רבים, פגיעה בפרטיות וכן הוצאת לשון הרע ועוגמת נפש אותם הוא מעריך בסך 31,000 ₪.

2.הנתבעת טוענת בכתב הגנתה, כי ההליך כאן הוא תוצר של הליך אחר במסגרתו הגיש התובע כאן תביעה קטנה בבית המשפט לתביעות קטנות בטבריה לתשלום תגמולי ביטוח בגין רכבו שנשרף והיה מבוטח אצלה (להלן – ההליך הראשון). ביום 4.5.2010, ניתן פסק דין לפיו נדחתה תביעתו של התובע והוא חויב בהוצאות בסך 300 ₪. עוד נפסק בפסק הדין, כי על הנתבעת להשיב לתובע את יתרת דמי הביטוח ששולמו על ידו, וזאת מבלי שצוין הסכום. לטענתה היא ערכה תחשיב של סכום ההחזר המגיע לתובע וביום 23.8.10 שלחה לתובע שיק ע"ס 1,286 ₪, שהוא החזר סכום יתרת דמי הביטוח ששולמו על ידו.

3.לטענת הנתבעת היא לא היתה יכולה מסיבות טכניות הקשורות במערכת המחשוב לבצע קיזוז של ההוצאות שנפסקו, כך שלמעשה היא מילאה אחר פסק הדין ואילו התובע טרם מילא חלקו בפסק הדין, ועל כן ביום 3.10.10 נפתח על ידה תיק ההוצל"פ כנגד התובע לתשלום ההוצאות בסך 300 ₪. לאחר מכן, ביום 16.11.10, ניתנה החלטה על ידי בית המשפט לתביעות קטנות בטבריה במסגרת ההליך הראשון, לפיו סכום ההחזר המגיע לתובע יעמוד על סך 1,493.3 ₪. לנוכח ההחלטה היה עליה להשיב לתובע סך נוסף של 207 ₪ מעבר לסכום שכבר החזירה לו בתוספת הפרשי הצמדה בסך 65 ₪ ובסה"כ 272 ₪, בשל כך, ולפנים משורת הדין, החליטה להודיע על סגירת תיק ההוצל"פ כנגד התובע.

4.מכאן, טוענת הנתבעת, כי תיק ההוצאה לפועל נגד התובע, במועד בו נפתח, נפתח כדין ואין לתובע עילת תביעה כלשהי כנגדה ויש להורות על דחיית התביעה על הסף. יתרה מזו, לתובע לא נגרם כל נזק בגין פתיחת תיק ההוצאה לפועל. למעשה מלבד קבלת אזהרה מתיק ההוצל"פ והגשת הבקשה לסגירת התיק על ידו, לא נעשה דבר והנתבעת לא נקטה בהליך כלשהו במסגרת תיק ההוצל"פ ולתובע לא נגרם כל נזק.

דיון והכרעה:

5.כאמור, מדובר בתביעה לתשלום פיצויים בגין נזקים שנגרמו לתובע לטענתו עקב פתיחת תיק ההוצאה לפועל נגדו. אתחיל דווקא מרכיב הנזק הנטען בתביעה. מנהתונים שלפני עולה, כי תיק ההוצאה לפועל נשוא תביעה זו, נפתח ביום 3.10.10 ונסגר ביום 29.12.10. במסגרת תיק ההוצאה לפועל הוצאה אזהרה לתובע על פתיחת התיק, אך טרם החלו בהליכי גבייה. על רקע האמור, ובהיעדר כל הוכחה מצד התובע לנזקים שנגרמו לו לטענתו, אין יסוד לקבל את טענות התובע בדבר היקף הנזקים שנגרמו לו. התובע גם טען להוצאת לשון הרע ופגיעה בפרטיות, אך לא הוכח את יסודות העוולה, לרבות הוכחת יסוד "הפרסום"; מהנתונים שבפני עולה, כי כל שנעשה בתיק הוא שליחת אזהרה לתובע על פתיחת התיק, אזהרה שהופנתה אליו ולא הובאה כל ראייה לכך שהודעה זו הגיעה לידיים נוספות מלבדו.

6.אשר לטענות התובע נגד התנהלות הנתבעת, סבורני כי בעניין זה צודק התובע במקצת מטענותיו. מהמסמכים שהוגשו ומעדויות הצדדים עולה, כי הייתה מחלוקת בין הצדדים באשר לשיעור החזר דמי הביטוח להם זכאי התובע בעקבות פסק הדין בהליך הראשון, וכי התובע הגיש בעניין זה בקשה לבית המשפט לאחר מתן פסק הדין, בה ביקש לקבוע כי הנתבעת חבה לו סך 1,600 ₪. במסגרת זאת אף ביקש התובע לקזז את ההוצאות שנפסקו כנגדו בהליך הראשון מהסכום האמור. כפי שצויין, בסופו של יום קיבל בית המשפט את הבקשה באופן חלקי, וקבע כי על הנתבעת להשיב לתובע סך 1,493.3 ₪. בנסיבות אלה, לא היתה הצדקה לפתיחת הליכי הוצאה לפועל נגד התובע על סכום ההוצאות שנפסקו נגדו בהליך הראשון (בסך, כזכור, של 300 ₪!), ומן הראוי היה להמתין להכרעת בית המשפט בעניין הסכום שעל הנתבעת להשיב לתובע בעקבות אותו הליך, מה-גם שהתובע העלה במפורש טענה לקיזוז. הזדרזות הנתבעת בנקיטת הליכי הוצאה לפועל בטרם הכריע בית המשפט במחלוקת האמורה, ובשים לב אף לגובה הסכום לגביו נפתח תיק ההוצאה לפועל, מהווה בנסיבות שפורטו משום התנהלות שלא בדרך מקובלת ובתום-לב כמתחייב במסגרת התנהלות דיונית ונקיטת הליכי הוצאה לפועל (בג"צ 164/97 קונטרם נ' משרד האוצר, פ"ד מב(1) 289; ע"א 2998/07 יוסף ארביב נ' תחנת מעבר השרון בע"מ, לא פורסם); ע"א 3018/07 (מחוזי ת"א) חסן נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ, לא פורסם). יש להוסיף, כי ככל שהנתבעת והפועלים מטעמה לא קישרו בין ההליכים השונים, כפי שהשתמע לכאורה מעדות נציג הנתבעת בדיון, הרי שמדובר בהתרשלות מצד הנתבעת, שכן הנתונים כולם היו ידועים והטענות נטענו על-ידי התובע במסגרת הבקשה שהוגשה לבית המשפט לתביעות קטנות בטבריה.

7.לאור כל האמור, אני רואה לפסוק לתובע בנסיבות העניין פיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה לו בסך 1,500 ₪. בנוסף תשלם הנתבעת לתובע סך 300 ₪ הוצאות משפט.

8.הסכומים הנ"ל ישולמו לתובע תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין, שאם לא כן יישאו ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, ד' אב תשע"ב, 23 יולי 2012, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: